הלילה שוב יורד ואנחנו יושבים חבוקים אל מול השקיעה. גוון
אדמדם שוטף את השמים והעננים נראים כה קרובים. קולות של גלים
מתנפצים על החוף, רעש השחפים ואור של נרות מטילים צל על פנייך
וזה מזכיר לי את אותן השנים.
פעם ישבנו על אותו החוף ואחרי בקבוק של יין את היית היפה
בנשים. רקמנו ביחד חלומות לעתיד,
התגלגלנו בדשא כמו שני ילדים ואולי כי בעצם היינו באמת צעירים.
זה היום שבו לקחת את לבי ואני נותרתי עם התקווה, חלומות בהקיץ
ולבי רק שאל מתי נתנשק?
בחוליות התגלגלנו היינו שלווים. העולם מסביבנו ואת כמו השמש
מקור החיים.

ועכשיו אחרי כל השנים, אני עודני חולם על פנייך לאור כוכבים,
נאחז בתמונה ולא מרפה.
את אמרת אל תבכה בגללי, אבל הדמעות לא עוצרות.
ובלילה אני יושב מחובק עם בקבוק של יין אדום כמו דמך, שבו את
שכבת לאחר מותך.