כמה שזה נראה מציאותי אני בטוח שבכל רגע אני אתעורר ואמצא את
עצמי במיטה הקרה בודד... אבל החלום, החלום נמשך...



דביבונת הייתה אצלי ביום שישי כמו כל הפעמים שהיא אצלי. המיוחד
בפעם הזאת זה שהפעם פסענו צעד גדול לקראת ההגעה לקו הניצחון.
ראשית שכבנו במיטה, ראינו סרטים, דיגדגנו אחד את השני, נגענו
במקומות מגרים ודיברנו על הא ודא.
לקראת השעה 4 לפנות בוקר כמובן היא שכבה עלי כאשר ראשה על החזה
שלי והיא מלטפת אותי (זה היה ממש נעים כמו כל הדברים שדביבונת
יודעת לעשות לי...) והיא אמרה לי שמתחיל להיות מאוחר וכדאי
שהיא תלך, אבל אני לא הרפתי החזקתי אותה בזרועותי והצמדתי אותה
אל ליבי שפעם בעוצמה.
ומחשבות מתחילות לרוץ בראשי כמו תסריט כתוב מראש, "זה הרגע
הנכון", ליבי אומר לי, "לא יהיו לך עוד רגעים כאלו בשביל לנשק
אותה".
והוא מתחיל לדפוק כמו שבחיים לא דפק. דביבונת שמרגישה את זה
מיד, אמרה לי "למה הלב שלך דופק כל כך חזק? אתה חייב להרגע"
ועניתי לה "זה בגלל שאני מתרגש" דביבונת ביקשה ממני להרגע אבל
זה ממש לא עזר.
ואז הגיע הרגע הנפלא מכולם,
דביבונת הרימה את הראש, עצמתי את עיני פקחתי אותן ואמרתי לה
בקול רועד מאהבה "אני רוצה לנשק אותך".
דביבונת אמרה לי "בוא הנה" והחלה מנשקת אותי עם כל הנשמה הרוח
הנפש והרגש!!!
זה היה כל כך מושלם, מרגש, סקסי, נפלא, גדול, ענק, פיצוץ, טוב,
מצויין, מעולה... זה המריץ לי את הדם שהרקיע שחקים באותו
הרגע.
נשיקה ראשונה הסתיימה, רגע אחד אני מתבונן בעייניה של דביבונת
וברגע השני שיפתותיה נצמדות אל שלי והלשונות שלנו סובבות
במעגלים, מלטפות אחת את השנייה ברוך ואהבה, זרם של צמרמורות
עבר בגופי בשעה שאחזתי אותה בשתי ידי מחבק ומנשק כמו שמעולם לא
עשיתי עד אז.
כשסיימנו אמרתי לה "זה היה טוב", אבל היא לא ענתה, רק הניחה את
ראשה על החזה שלי והמשיכה ללטף. המשכנו לדבר ועברו עוד כמה
דקות. דביבונת אמרה לי שזה כבר מאוחר מאוד והיא צריכה ללכת.
במבט תמים ופנים זכות אמרתי לה "עוד אחד אחרון".
נשיקה שלישית לסיום מנצח ומושלם, ואני כבר מתחיל להתרגל לטעם
הפה של דביבונת.
קמנו והתחלנו להתארגן, יצאנו מהחדר, מהבית, ירדנו במעלית
הישנה, יצאנו מהביניין, והלכנו לכיוון ביתה של דביבונת.
מחובקים.
כמו זוג יונים לבנות, במסע הניצחון, עכשיו כבר כל העולם ידע,
אני ודביבונת חברים ושום דבר בעולם לא יוכל להפריד בינינו.
הגענו לסמטה האפלה והאימתנית.
נשיקה רביעית ללילה טוף. האם זו מציאות או חלום? אין לדעת...
חיבוק דובים של זוג אוהבים בלילה אפל וקר,
נפרדים לשלום, רק לא להתעורר מהחלום הנהדר.






בוקר יום שבת אני מתעורר השעה 12 בצהריים, כל הבית כבר על
הרגליים ואני רק מתחיל את היום, כותב על פיסת הנייר הזאת את
הזכרונות מהלילה הלא נשכח.
מתקשר לדביבונת, ושואל לשלומה. שואל אם כל מה שהיה אתמול היה
חלום או מציאות והיא עונה שזה היה חלום.
החלום שלנו, שממשיך גם ברגעים אלו, החלום שאסור להתעורר ממנו,
החלום המושלם, שלי ושל דביבונת.