[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







משה אלוש
/
שיר מספר 500

שיר מספר 500

כה מבחילים הם האנשים. כה מבחילים. גברים ונשים כאחד. דלי רגש
וחדלי אישים.

הותירוני ללא פה, ללא עיניים ואת עורי הפשילו מעליי.

אם נגזר עלי למות בעודי חי מוטב שאפר גזירה זו בכך שאמות כי
רצוני בכך.

מי אמר שאף פעם לא הייתי חי?
אות החיים שלי הוא המוות שלי.

מילים שאין בהן יופי עוד. מילים שאין בהן יופי.

"היה זה יום סגרירי, גשום, ומושלג. "יום חורף"? יום זה מרגש
מיום חורף. "יום חורף". רוחות סערה נשבו סביבי בעוצמה אדירה -
עקרו עצים ממקום מושבם הקבוע, ממקור ראשית היוצרות החיים. ענפי
העצים שלטו בהם כרצונם - ולא הרעידו את נפשי. גשם שוטף ניטח על
האדמה הלחה, חלחל בנחרצות לתוך כל מרחב מעמקיה, ופגע ברכות
בצווארי ולא בי. ואני הבנתי שאכן זכיתי לבסוף לחוות את האושר
הנכסף שהובטח לי, עם סילוק השכנים סביב גופי. החופש מטרדות,
החופש מקרובים ומטפילים אחרים." (קיץ 92)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם עגבניה זה
פרי ומלפפון זה
פרי, אז סלט
ירקות נשאר סלט
ירקות רק
בזכותי!



חסה גאה בעצמה


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/5/02 14:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
משה אלוש

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה