גילי פלד / כמעט והיה |
אולי גם קצת עצוב,
עומדים שנינו באמצע,
אחרי הסיבוב.
אחרי השעות הקטנות של הפחד.
אחרי מה שכמעט, כמעט והיה.
בדממה כמו תמיד,
ובלב כה רעב.
מבטים משתקים,
ולשנינו כואב.
ולשנינו חסרה מעין הגדרה
של מה שכמעט,
כמעט והיה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|