רגליי נגדעו במלחמה הזאת.
עיניי חדלו מלראות.
ליבי מפחד לפעום.
קשה לנשום,
ואני יתום.

דם לא זורם בעורקי,
הוא זורם לפני.
עננים כבדים מכסים את פני.
פני מאובקות,
אי אפשר לבכות,
וגשם לא יורד כאן.
האדמה רטובה, לחה וספוגה.
כעת הפוגה.
כעת הפוגה.
חיי כך לא ימשכו.
זכרונותי לא ימחו.
תשארי על ראש עצבותי
עד ינשרו כל שערות ראשי
אחר מכת כינים רעות.
עוד יבואו מכות אחרות
כמו המלחמה הזאת.

השלום לא נראה,
אך הוא יבוא בעתיד,
יחליף מלחמה.

אותך אז אשכח,
ואחייה בשלום.
אצא מסיוט,
אחזור לחלום.



מוקדש ללירז- מטאפורה ליחסינו.