חיכיתי לו בין הצללים
לפני שלהבת הנר כבתה
מאז עברו גשמים
אך בלבי עוד בוערת תקווה
"יש כאן מפלצות"
היה אומר בהורדת ראש
"הן עושות אצלי מלחמות"
היסס, והמשיך ללחוש
שלג ריקני
חוסם את חלוני
מרגע לחישותיו הכמוסות
בציפורים כבר לא עפות
הוא לא ברח מאש
ולא פחד מיריות
ידע הוא רק אחד מוקש-
אותן המפלצות
הוא לא ביקש לראות
את אותה שלכת אדומה
אך עיניו בכו פתוחות
לאור אותה האבדה
שלג ריקני
חוסם את חלוני
מרגע לחישותיו הכמוסות
הציפורים כבר לא עפות
אלי הוא לא הגיע
אבד בתוך סמטה
אולי פחד גם שיופיע
רגש, אהבה
הוא תמיד היה כפוף
ליטף נפשי בלחישות
תמיד קיותי שנעוף
מעל הציפורים המתהלכות. |
