מאת: דנה פקר ותומר קרמן
חדר מדרגות. גבר כבן ארבעים עם חליפה ועניבה - האורח - דופק
בדלת; גבר לבוש ג'ינס וטי שירט - המארח - פותח את הדלת.
אורח: שלום.
מארח: כן?
אורח: (בטון של שאלה) אני מ"סוף כל סוף בע"מ". דיברתי איתך
בטלפון... בקשר לעולם הבא..?
מארח: אה, כן. כן. כנס בקשה. אתה רוצה לשתות משהו?
אורח: לא, תודה. שתיתי אצל השכן. אדם נחמד מאוד.
מארח: אצל מוני??
אורח: לא, משפחת פיירשטט.
מארח: (מסנן בהערכה) אה, יפה.
האורח והמארח נכנסים לסלון הבית. האורח מתיישב ואחריו גם
המארח.
אורח: טוב, נתחיל?
מארח: או קיי.
אורח: חשבת על זה בינתיים?
מארח: בוא.. בוא תסביר לי שוב את האופציות שלכם. אני לא בטוח
שאני מבין את זה עד הסוף.
אורח: אז ככה (פותח את התיק ומוציא חומר פרסומי), את הברושור
הזה פיקססתי לך, נכון? כמו שהסברתי לך, מה שאנחנו מספקים זה
שרותים פוסט-ויטאליים: פוסט - אחרי; ויטה - חיים, זאת אומרת כל
מה שבא אחרי החיים. זה תחום שעכשיו מתחיל לתפוס חזק. אנחנו
התחלנו עם זה והיום יש כבר הרבה חברות שמנסות להיכנס לזה. אבל
אני מבטיח לך, אנחנו נמבר וואן בשוק.
מארח: או-קיי, אז מה... אתה...
אורח: על מה אני ממליץ. אז ככה: הקונבנציונאלי זה גן-עדן. זה
הרוב לוקחים. זה, אם אתה לוקח בחבילה עם האישה והילדים אתה
מקבל שידרוג שיוצא לך מאוד משמעותי. זה מכניס אותך למסלול
גן-עדן זהב. שני ילדים יש לך, נכון?
מארח: (באי-נעימות) אני, לא ממש בא לי להיות עם האישה. הייתי
מעוניין קצת באיזה שינוי.
אורח: טוב, אתה יכול לקחת גן-עדן ליחיד, אבל אז אתה מפסיד את
הבונוס. אבל אם אתה באמת בעניין של משהו מרענן למה שלא תלך על
הגילגול נשמות?
מארח: רק שניה, עוד לגבי גן העדן, אם אני בוחר גן-עדן, בטח יש
שמה מלא דוסים, לא?
אורח: לא, אנחנו הסדרנו את הנושא הזה. יש לנו הסכם עם אלוהים
שאנחנו לא מתערבים בגן-עדן שלו והוא לא מתערב בגן-עדן שלנו. יש
הפרדה. במדינה עוד לא הגיעו להפרדה - אנחנו הגענו.
מארח: אבל אני בטח אמור להתנהג איכשהו, להאמין במשהו, לא? איזה
משהו שאני צריך לעשות לצורך זה או מה?
אורח: שום דבר. שום דבר. זה בדיוק מה שאנחנו באים לחדש פה. אין
צורך בשום דבר מיוחד! אתה רק מתחייב לנו לשלוש שנים.
מארח: אתה יכול לספר לי על ה.. התחלת להגיד לי על הגילגול
נשמות.
אורח: לפי איך שקלטתי אותך, לא נראה לי שמתאים לך גן-עדן. בטח
לא במסלול הרגיל. להיות שמה עם כל העמך, זה לא נראה לי אתה.
אבל בגילגול נכנס לך האלמנט של הריסק. אז זה.. אתה צריך לעשות
כאן את החשבון שלך.
מארח: מה זאת אומרת ריסק?
אורח: ריסק - סיכון. נו, זה ברור. יש לך סיכון. אתה הופך להיות
בן-אדם אחר, ואתה לא יכול לדעת מה יהיה. אל"ף - אתה בוחר שלוש
אפשרויות ואין ודאות שתקבל בדיוק את מה שביקשת, למרות שאנחנו
עושים את כל המאמצים. אחת האפשרויות חייבת להיות מהעולם
השלישי. אנחנו חייבים לאזן: אם כולם יתרכזו פה במערב עוד עשוי
להיות פיצוץ אוכלוסין. וגם אם תקבל בסופו של דבר את מה שביקשת
- לך תדע אם זה באמת טוב כמו שזה נשמע. אני דוגרי איתך. אני לא
רוצה לסבן אותך. אצלנו ב"סוף כל סוף" האמינות מעל לכל. למרות
שגם אם היינו משקרים, אף אחד לא היה בא בטענות כי אנשים לא
זוכרים את הגילגול הקודם שלהם. ככה זה, את זה אנחנו לא המצאנו.
אבל אנחנו לא מנצלים את זה!
מארח: מה בדיוק אתה בוחר? - משפחה? מקצוע? מקום מגורים? מצב
כלכלי? איך זה הולך?
אורח: זה הולך ככה: אתה בוחר שלוש אפשרויות. אחת זה הפנטזיה
שלך. מה שהיית חולם להיות. השני זה גם משהו שאתה רוצה, אבל לא
משהו בשמיים. משהו יותר ראליסטי. כזה בהישג יד. נניח: רופא,
איש היי-טק, קבלן.. כאלה דברים. את זה אתה בוחר בליווי הנחייה
של איש מקצוע. והשלישית זה מתוך רשימה שאנחנו מנפקים. וזה, כבר
אני אומר לך, זה מהעולם השלישי. אבל גם - זה לא דברים על
הפנים.
מארח: מה למשל?
אורח: למשל "הודי שמח בחלקו".
מארח: מה, עני?
אורח: ברור עני, אבל שמח בחלקו, מאושר. זה מה שחשוב. או "כושי
מסתובב ערום באפריקה".
מארח: ומזיין הרבה?
אורח: אני מתאר לעצמי. אחרת למה הוא מסתובב ערום?
מארח: לא, כי לי דווקא לא חשוב נושא הזיונים.
אורח: אז אל תזיין. מה הבעייה?
מארח: תגיד... יש לי שאלה. מה זה כל אלה עכשיו שמבטיחים לך חיי
נצח?
אורח: (בזלזול) נו באמת, אתה מאמין בשטויות האלה? זה המתחרים
שלנו שכבר לא יודעים מה לעשות בשביל הכסף. נניח שהם לא מרמים
אותך ויש להם את הסידור הזה של חיי נצח, כן? חשבת איך אתה נראה
אחרי מאתיים שנה? על זה הם לא מדברים. הם מסתירים את כל הנושא
של איכות חיים. ומה עם כסף? תחיה מקצבת זיקנה כל החיים? ומה עם
פיצוץ אוכלוסין. ואיך העולם ייראה עם מיליון זקנים בני מאתיים
שמסתובבים בו? ואני מבין שזיונים זה לא ממש הקטע שלך...
מארח: לא, זה לא מדויק...
אורח: ...אבל במאתיים שנה דברים יכולים להשתנות.
מארח: אני כן אוהב לזיין לפעמים.
אורח: נו, אז בכלל. אתה חושב שזה כל כך פשוט לזיין בגיל
מאתיים? אז בוא אני אגיד לך: חבל על הזמן. שלך, ושל זאת שאתה
מזיין אותה. אז נניח שהם לא מרמים. זה פשוט לא אתי העניין של
חיי נצח, ויש להם עוד את החוצפה לקחת על זה הכי הרבה כסף מהכל.
בינינו: זה גובל בהונאה.
מארח: תשמע הארת לי את העניין באור אחר לגמרי. האמת, כמעט
חתמתי איתם.
אורח: (מביט עליו כלא מאמין) יש לך מזל גדול, מזל גדול שלא
היית פזיז.
מארח:(מהסס) רק עוד אינפורמציה קטנה. מה בקשר לתחיית המתים. יש
לכם את זה, נכון?
אורח: מה זה יש? יש, אבל אתה לא צריך אותנו בשביל זה. כל מי
שלא משתייך למשהו - זה מה שהוא מקבל. אבל לדעתי זה לא דבר כל
כך טוב. אל"ף, מי יודע מתי זה יגיע. יש אמנם השערות. מדברים על
ארבע מאות, חמש מאות שנה שזה לא הרבה במושגים של הביזנס שלנו,
אבל גם זה לא בטוח. היתרון שבזה הוא הפגישה עם דמויות
מההיסטוריה, רבין, נפולאון, כאלה דברים. זה טוב לכל מי שאוהב
היסטוריה, ואני קולט עליך שזה לא הקטע שלך. וכמובן שזה לא עולה
כסף. וכמו שאתה יודע, כשאתה לא משלם אתה מקבל בדיוק את מה
ששילמת עבורו, אם אתה מבין למה אני מתכוון... וגם תשכח
מזיונים!
מארח: נורא קשה להחליט. תן לי לחשוב על זה כמה ימים.
שניהם קמים מהכיסאות
אורח: אין בעיה בכלל. רק תשמור על עצמך בימים הקרובים. אולי
כדאי לך לעשות בינתיים, עד שאתה מחליט, "ביטוח גן-עדן", כדי
לכסות את עצמך לימים הקרובים.
שניהם הולכים לכיוון הדלת
מארח: או קיי, אני אלך על זה. תשמע עסק נהדר יש לכם כאן. בטח
אתה מסודר בדיל נהדר.
אורח: כן. לעובדים יש אפשרות לבחור שלושה גלגולים שהם רוצים.
זה הפרוטקציה שלנו.
מארח: עלא כיפק. שיהיה לכם לבריאות.
אורח: תודה. דרך אגב. יש לך מישהו להמליץ עליו.
מארח: אם אתה רוצה לסגור דיל מהר תרד לקומה שניה, משפחת כהן,
האבא מוני גוסס... (לוחש) סרטן. ותמסור לו ד"ש. |