2/5/2002    

"מה אתה עושה?"
"נוסע. סתם."
"לאן?"
"סיבובים. סתם."
"סיבובים מסביב לשעון. שורף דלק, אה?"
"לא, אני פשוט משתגע משיעמום"
"תכתוב משהו, אולי אז יהיה לך קצת פחות משעמם"
"איפה... אין לי מושג בכתיבה"
"לא צריך מושג. צריך רק דף ועט, וקצת דימיון יצירתי"
"אני דווקא ניסיתי... לא הצליח..."
"אם תהיה מחובר לעצמך, זה בטוח יצליח"
"אוקיי. אז אני לא מחובר."
"אז תתחבר"
"לא יכול"
"אין לא יכול, יש לא רוצה"
"אוקיי. אז אולי אני לא רוצה, מה את רוצה ממני? בכוח תתחבר? לא
רוצה, מבינה?"
"מבינה מבינה, תירגע"
"לא, את מעצבנת אותי עם החיבורים שלך. תסעי להודו תחיי לך
בשאנטי תתחברי לאמא אדמה ותעזבי אותי בשקט"
"רק רציתי לעזור לך עם השיעמום, זה הכול"
"ביקשתי עזרה?"
"אההה לא"
"נו זהו. אני לא צריך שתחברי אותי לשטויות ותכף תלמדי אותי גם
לעשות מדיטציה"
"דווקא נראה לי שזה יכול להרגיע אותך קצת"
"אויייייייי תשתקי כבר"
"אוקיי, סליחה, מצטערת, שניסיתי לעזור. עכשיו אני שותקת."
"את עוזבת אותי?"
"אתה יודע שלא"
"את אוהבת אותי?"
"אתה יודע שכן"
"אני כבר לא יודע כלום, עכשיו"