"בני, מה עשית היום?"
ככה אבא שואל, ותוהה מדוע אינני עונה.
מה עשיתי היום? היום כבר היה?
אם לא שמתי לב זו כנראה בעיה.

לא מבין למה קמתי ועל איזה צד
החלום היה יפה. חלומות אני צד.
לא נותנים לי לחלום - "תעשה את זה כבר!"
ואני לא מבין כלל במה מדובר.

פזמון:
מכונה,
אנשים, אני כמו מכונה
מה זה טוב? מה זה רע? לא מבין.
מנותק,
כאן רק המציאות נכונה,
אבל בה אני לא מאמין.

חלום, שחלמתי אתמול,
לא היה חלום כלל, כי פנייך היפים לא נראו בו.
גם סיוט לא היה זה. אולי דוקא כן.
אם אני לא זוכר אז אני די מסכן.

לא שואל כבר "מתי?" ו"כיצד? ו"היכן?"
אני לא מרגיש, אבל זה מסוכן.
לא נותנים לי לחשוב - "מה אתה עושה?!"
מצטער, זה זמני שוב לתפוס מחסה.

פזמון:
מכונה,
אנשים, אני כמו מכונה
מה זה טוב? מה זה רע? לא מבין.
מנותק,
כאן רק המציאות נכונה,
אבל בה אני לא מאמין.

איפה נזרקתי בדרך
מתוך הגלגל הענק שסובב בלי עצור?
על גברת שיגרה כך נפלתי
היא הבטיחה שלעולם לא אדע עוד מחסור.
היא שיקרה, הפרוצה, אני יודע כעת.
מסתובבת היא לה עם גברים אחרים.
אני לא מיואש, אבל אני גם מבין
שלשוב ולחיות לא אחזור בחיים.


-אני לא דכאוני.