מאה עשרים וארבע שנים בעוד חודשיים.
אני מלאך.
אתה רוצה לדעת למה יש מלחמות? מחלות? שנאה?
זה אנחנו, הכל אנחנו. לאלוהים כבר לא אכפת, רק לנו.
הוא אהב אותנו. פעם הוא כל כך אהב אותנו. אנחנו היינו היהלום
שביצירה. ואז אתם הגעתם, "אנשי הרצון החופשי", הייתם יכולים
לבחור אם להאמין או לא. פתאום כבר לא היה לו אכפת, אנחנו היינו
שלו, אותנו לא שאלו אם אנחנו רוצים להאמין, זה היה מובן מאליו.
ופתאום הדבר היחיד שהוא רצה זה אתכם, ש"אנשי הרצון החופשי"
יבחרו להאמין בו. לא מתוך הכרח, אלא מרצון.
ואנחנו שנאנו אתכם. הכל היה כל כך נפלא לפני שהגעתם. אנחנו
שנאנו אתכם.
אז הרגנו אתכם. במלחמות, ובמחלות, ובשנאת דם. אנחנו נתנו לכם
כלים והנחנו לכם לרצוח אחד את השני.
זה לא שלאלוהים אכפת, כמוכם תמיד יהיו עוד.