מ.ש. אנצ'ל / איה את אהובה |
בתוכי ים שקט ורוגש
את נפרדת
הים מתחיל לרחוש
את שוב פוסעת ממני
בצעדים מתגברים של ים אינסוף
אני מביט בך מהצד
בודד על החוף
עיני צופיה לראותך שבה
כשתשובי הים ירגוש
תכול עינייך תכלת ארגמן
שיערך שזור ביד אמן
תשוקתי, מי ארכיפלג בוערים
את נסתרת בינות האיים
איה את אהובה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|