הכניסה אותי אל האולם.
הכל היה נוצץ, זוהר.
מאות פסלי חרסינה עתיקים יצרו מעגל חיים מושלם מסביב לרחבה.
תפסה את ידי והסתכלה עליי במבט הטוב שלה.
ניצני חיוך הופיעו והשפתיים התרחבו.
העיניים שלה חדרו אליי שוב,
רק שהפעם זה היה נעים.
מלטפת אותי. ממלאת אותי בחום שלה.
מחייך אליה.
"התרקוד איתי?"
לא עונה לה. פשוט לוקח אותה לצד של הרחבה ורוקד איתה.
מלמעלה הכוכב שלה חייך אליה
והיא היתה מאושרת.
נאחזת בי ואני בה.
רואה שאני רוצה לנשק אותה
אבל אין לי אומץ,
אז היא מנשקת אותי.
מרטיבה אותי עד העצם,
נוגעת בכל חלקיק בגופי.
מתמכר לתחושה שלה איתי.

מתנתקת ממני. אבל רק לרגע,
ושוב מחבקת אותי.
ואני מאוהב.


(ניסיון של יותם לכתוב משהו שמח)