לילה ירד על הארץ
ליל חושך ושקט,
השמיים בהירים
ונקיים מעננים.
ילדה קטנה שוכבת
ובירח מסתכלת,
ענק עולה בראשה
ומיד היא מסתובבת,
לישון היא רוצה
אך אינה יכולה כי פוחדת.
"שני ילדה, נומי,
אל תיפחדי, כי איתך אני,
חלום יפה חילמי
וענק לא תיראי".
ילדה קטנה שוכבת
וכעת היא כבר ישנה,
הדובי לידה
מביט בה בחיבה.
ילדה קטנה שוכבת
חלום יפה חולמת,
רואה תמונות יפות
אשר רצתה תמיד לראות.
רואה היא טבעת יפה
שרצתה ליום הולדתה,
רואה היא בובה קטנה
אשר רצתה תמיד לידה,
רואה היא פרחים יפים
שיקשטו את ראשה ביום חתונתה,
רואה היא אף ילד קטן
אותו היא אוהבת נורא.
אך פתאום,
כל החלום היפה נגמר
אמא באה ולילדה הקטנה אמרה:
"בוקר עכשיו, זמן לקום,
אחרת בגן יירשם איחור".