|
תקופות חולפות אנשים חיים
שוכחים את המתים
ואני עדין לא מת
בסך הכול זוחל ומיתפתל
העם מכסת כבוד דלה אינה מספיקה
כדי לפגוש את רואש הממשלה
מכתבי אליך לא נענים
וכך גם לא תפילותי לאלוהים
נימשך אל המיתה ומרוקן
עוד מגירה
של זיכרונות
ניכתב על כתבה של נכה צה"ל
לרואש הממשלה
בישנת 95 |
|
|
אני עומד מול
הקיר ושואל את
עצמי, בשביל
זה?! בשביל זה
לבכות?
זה כל כך ריגש
אותי עד שהתחלתי
בעצמי לבכות, לא
כי זה ריגש
אותי, כי יצאתי
אדיוט.
יוסי עמוס חזה
מהרהר מול הכותל
על מותו של מוטה
גור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.