אתה אף פעם לא ידעת,
ואף פעם לא תדע.
כי לא נתת לי לומר.
ועכשיו כבר מאוחר...

אף אחד אינו יודע,
אף אחד גם לא ידע.
זה לא שזה נגמר.
פשוט שאי אפשר...

וכשעלינו חשבתי
גם לרגע אחד קטן,
הבנתי שאין לי סיכוי
ושזה בכלל לא לעניין.
כל פעם אותם סיפורים
שמונעים ממני פורקן!

ואני לא מצליחה לנער אותך מעליי,
ואתה מכאיב לי,
ואני מקנאה,
ושוב חוזרת.
ומתעודדת, ומתאכזבת,
ושוב חוזרת.
כועסת על עצמי,
ושוב חוזרת...

על מה אתה חושב?!
להבין אני לא מצליחה.
אולי בעצם, זאת לא לגמרי "אשמתך"...
כי הרי-

אתה אף פעם לא ידעת,
ואף פעם לא תדע.
אולי כי לא אמרתי,
אך אם אומר- זוהי בגידה.


נכתב מתוך תסכול הנובע מנאמנות.