הוא היה אונס אותה מבוקר ועד ערב . כולם ידעו אבל לאף אחד לא
היה את האומץ לספר .
היא הייתה מגיעה לבית הספר נפוחה וכחולה כולם ידעו למה והשפילו
את ראשם לאדמה כמחפשים בה דרך מילוט מהמציאות הקשה . מיכל ,
היא רק הגיעה לכאן לפני שנה וכולם מכירים אותה , בשתיקותיה
הארוכות במבטה המרחף , בעיניה הכבויות ובגופה המהמם .
נתי היה הראשון שניסה להתקרב הוא היה שתקן בעצמו ולכן חשב
שיתאימו . הוא היה עובר ליד ביתה כאילו במקרה בתקווה שאולי תצא
תלך לקנות חלב או משהו כזה . אך מיכל מעולם לא יצאה מהבית
למרות שנתי חיכה כמעט עד הבוקר ונאלץ לריב עם הוריו , היא פשוט
לא יצאה למחרת בבית הספר הגיעה מיכל בצליעה קלה ועיניים נפוחות
מבכי . נתי רצה לספר לה על ליל אמש על שחיכה לה עם זר פרחים אך
שהתקרב נרתעה ממנו . הוא התחרט וישב במקומו . באותו ערב שוב
חיכה על סף ביתה רק שהפעם מבעד לחלונה בקעו קולות, קולות שנתי
מעולם לא שמע לפני כן מפאת המבוכה והבהלה נשא רגליו ורץ .
למחרת לא הגיעה מיכל לבית ספר וכך היה כל השבוע. סודה היה שמור
עם נתי הוא היה מזועזע ומפוחד .
עבר שבוע ומיכל חזרה לספסל הלימודים באחד מן הימים הגיע אביה
לבית הספר לשיחת היכרות עם מנהלת החטיבה החדשה. שני אנשים לא
נכחו במסדרון בית הספר בשעה שאיש מגודל וחסון חצה אותו לאורכו
היו אלה נתי ומיכל . נתי שבכול מקרה היה בשירותים נתקל לפתע
במיכל שבראותה את אביה ברחה רחוק ככול האפשר . נתי הסמיק לפשר
ההתנגשות הפתאומית ומיכל התיישבה על הרצפה בפינה הרחוקה מנתי
משקשקת מפחד וממררת בבכי . ליבו נחמץ בראותו יצור יפה כל כך
בוכה הוא התקרב אליה וניסה להרגיעה על ידי ליטוף שיער ראשה
השחור . גופה נרתע והצטמרר למגע ידיו והיא התרחקה ממנו והבכי
נעשה יותר ויותר חזק וסוחף . נתי התחיל אף הוא להזיל דמעה וכך
ישבו שניהם בחדר השירותים בוכים .
באותו ערב חזרה מיכל הביתה נפוחה מבכי. אביה קילל אותה על
שאיחרה ושלא הגיעה לומר לו שלום . הוא החל מצליף בה עם חגורת
עור שחורה ועבה והיא החלה שוב לבכות . קול הבכי לא עורר באביה
שום רחמים או דחף להפסיק והוא קרע ממנה את בגדיה תוך כדי קללות
והצלפות . היא נשארה ערומה על השטיח . גופה שיכל להיות יפה אך
עוטר בשטפי דם וצלקות , רעד ושיקשק כאילו שד נכנס בו . אביה
פשט את בגדיו בעצבנות והחל אונס אותה בכוח רב , רב הרבה יותר
ממה שנדרש היה בכדי לשדל את אותו גוף חבול ומוכה שהיה זרוק על
השטיח לעשות משהו בניגוד לרצונו. כוח כבר לא היה לה גם רצון
לחיות לא והיא התמסרה לו באופן טוטאלי קיוותה שאולי הערב יגמור
את זה מהר והסיוט יפסק .
כולם ידעו שהוא אונס אותה יום וליל . אבל לאף אחד לא היה את
האומץ להגיד משהו . עד שזה היה כבר באמת מאוחר . כשהפסיק נשכב
על גבו ואומר " עבר עליי יום קשה מיכלי , הבנק לא נותן כסף.
זאת באמת הפעם האחרונה . אני יודע שתביני ותסלחי תראי אותך את
כבר גדולה " . מיכל החלה זוחלת לעבר המקלחת . באותו היום כשחזר
מבית ספר החליט נתי שזהו זה שהוא לא יכול לראות אותה ככה יותר
הוא החליט שהוא חייב לעשות משהו הוא התקשר למשטרה וסיפר את כל
הסיפור של מיכל שלו . הוא השביע אותם " אם היא תשאל לא אני
אמרתי לכם את זה " וניתק בבהלה את השיחה.
כשהמשטרה פרצה את דלת הכניסה מיכל כבר לא הייתה שם היא הייתה
במקום טוב יותר, רחוק משם. על ענן מעל העיר אמרה לעצמה " כולם
ידעו שהוא אונס אותי . אבל לאף אחד לא היה את האומץ לספר אולי
כבר מאוחר מדיי . זה כבר לא משנה עכשיו "
במקלחת מצאו השוטרים סכין גילוח מוטל על ריצפת החרסינה הירוקה
וילדה יפה עירומה שרועה באמבטיה המלאה דם. היא נראתה כמו
מלאך.
בעיתון היה כתוב שאביה של מיכל עוקב לחקירה. אבל גם אם הבן
זונה " יזכה " להירקב בכלא עד סוף ימיו זה כבר מאוחר מידיי
חשבתי לעצמי וכיביתי את מנורת הקריאה. |