ש. אסף / רגעיי האחרונים |
לנהוג בי מנהגי אבלות:
להושיב אותי על הרצפה
לקרוע לי את החולצה,
לתת לצל ללבוש צורה
ולפשוט אחרת.
לבוא לנחם-
ולחזור מנוחמת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|