איזור שומם. שתיקה כבדה. שתיקה מרמזת. עיניים עמוקות בוהות בך
בתדהמה. בשאילה. ואת - שותקת. שפתיים חמות ורטובות במקצת
דבוקות לשפתייך שלך. ואת - עוצמת את עינייך אך רואה אותו. את
בודדה. חושקת בחברה, באהבה, בתמיכה, במישהו שיקשיב לך. את אינך
מדברת אך הוא שומע הכל. מחשבות. תמיהות. ידו הרכה עוברת
בשיערך. את נתונה לו. את בידו. ואת כמו טובעת בעיניו. עיניו
הכחולות. העמוקות. כמו מקלט מהחיים. יופי טבעי. את רוצה אותו.
רוצה אותו כל כך. אבל אינך מסוגלת. את מחכה לרגע שינסה. אך
מקווה שתנסי לעצור בעדו. את תמימה. את אינך מוכנה. והוא אינו
מנסה. רק מנשק אותך. בעדינות. באיטיות. לשונו חודרת לפיך ואת
מסכימה. הוא לא הראשון. אך זאת בגידה. בגידה במצפונך. בחברתך
הטובה ביתר. את עוצמת את עינייך. נבלעת בתוך הרגע. ואת תוהה
לעצמך. האם זהו רצונך? האם תעשי זאת לחברתך הטובה? זהו כוחה של
אהבה.