אליהו ברקו / חשיכה נעימה |
נשאתי את עיני אל כוכבי השמים
הכוכבים חייכו אלי באור נגוהות
הלילה ירד החשיכה בעיצומה
עופפת עוטפת ומלטפת אותי
הרגשתי נינוח הרגשתי חופשי
פרקתי את תרמיל המשא מגבי
הנחתי את ראשי על כתף העלטה
וחשתי באחיזתה הרופפת הנעימה
גופי התמזג התערבל בין הצללים
כאילו נישא בין אלפי גחלילים
תחושת נועם ורגש אפפוני
מכל צד ומכל עבר הציפוני
עיני עצומות איני יודע נפשי
כי רב הוא העונג ומלא לבבי.
ואולי זו סתם הזיה
או עוד חלום ריקני?
מאי 2002
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|