יש לי חיים, לדאבוני, לא מנוצלים מספיק.
אני יודעת שאפשר לתקן דברים, כמעט הכל.
אני יודעת שאסור להתייאש, ולוותר.
להילחם, עד הסוף, אפילו שכואב.

אני יודעת שלא עולה כסף להיות מאושר.
ואני יודעת שלא צריך כל כך הרבה בשביל זה.
אני יודעת שאני לא צריכה לקחת של שטות ללב, אבל ככה אני.

אני יודעת שיש לי משפחה שאוהבת אותי.
ואני יודעת שלחברים שלי איכפת ממני, אולי.
לא איכפת לי ממה שאנשים אומרים,
וחושבים.  

אז כמו שאביב אומר- "ואלוהים צוחק שם למעלה כשאתה סובל,
ואמא...אני נופל."
ואני נופלת. מהר.
אבל בשקט, בשקט.