מכחיש צער הקיום פ. / תעייה |
גלי תשוקה ליפפוני כמו אם אוהבת את תמימות ילדה,
מערבולות של תהייה סחפוני אל מיסתורי מצולותיך,
אוסרות עלי לקחת נשימה,
טבעתי בשוקף דמעתך המגנה ובגן עדן קיומך לעד נכלאתי,
האם אזכה לעוף עימך אל קסם השקיעה?
האם אזכה ליפול קורבן לנחשולי אהבתך?
מוקדש לסנדרה!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|