התעוררתי בבוקר, פקחתי את העיניים לאט-לאט וראיתי שכל החדר
מוצף בלונים.
היום זה היום הולדת שלי.
כולם הביאו מתנות ובירכו.
אימא הביאה לי מתנה בשם "זמן".
התלהבתי מזה בהתחלה, "זמן" התאים לכל דבר, לכל מקום, לכל מצב.

היו ימים שסתם ביזבזתי את הזמן ...

זמן הוא יפה, אהבתי להסתכל עליו,
לפעמים סתם חיכיתי שהזמן יעבור ..

הזמן הוא גם ספורטאי מצויין ! הזמן רץ מהר...
אבל "זמן" גם מפונק... לפעמים הזמן עובר לאט.

הראיתי את הזמן גם לאנשים אחרים, איזה מנומסים, תמיד אמרו תודה
אחרי כל פעם שהציצו בו...

לפעמים הזמן פעל לטובתי, אבל הוא אף פעם לא חיכה לי !
לפעמים הזמן פשוט התאכזר אליי ...
כשאנחנו ממש רבים, הוא אומר: "זהו! יותר אין לך זמן!"
אבל התמכרתי אליו... הוא כבר חלק מהחיים שלי,
אני צריכה את הזמן ...

לפעמים אני מרגישה שהוא באמת הולך להיגמר,
כי במשך השנים בזבזתי הרבה זמן ...

אני ילדה בזבזנית ... מבזבזת זמן.