רות אבישי-שוקרון / חשכת עינייך |
ולא היית ולקחת הכל
משאיר במחוזות נשכחים
את השקט שלך, לוקח חיים
שגם אם אצעד קילומטרים רבים
לא אוכל לקרב חזרה לליבי
ואם אקרא אחריך במרחקים
לא יעברו בלבך המילים.
תולה עיניי במבטך
נודד דרכי ואחרי,
את שעינייך מספרות
כך לא אוכל לגלות,
שאם יצרה חשכת עינייך
מקום ששם אינני
מוטב אשכב עכשיו לישון
עד יגיע אור ראשון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|