נאלצתי לפתוח מפעל של אבק
קרוב לשפת מיטתי.
חשבתי למה לא לעשות כסף נקי
מאיסוף של זבל ביתי.

השכרתי ארונות. מיטה רחבה.
דרכי גישה לשדרה.
חלון גדול. שלושה פנסים.
שני פועלים מלוכסנים.

ביקור במשרד ממשלתי.
קצת כסף לאוכלי בשר של
הטקסטיל המאובק בנוף המדבר.
חבר אומר, "נפלת חזק".

רוח במפרשים גוררת אותי.
הלא נודע של עסק לא מוכר.
רעש מכונות בלתי פוסק.
זקן צועק.

עיגולי זיעה תחת שמיכה עבה.
תעסוקה לאזרחי המדינה הלא נכונה.
"אמצעי מיגון!", דורש הפועל.
שני ליטרים של מים שוטפים את חיי.

המפעל מאבד את רוחו.
"יבול כבד נהרס בשיטפונות",
ממצמת אישה על ספת חדשות,
תחתון ורוד, איפור כבד.

אין אפור, הוא מת.
חומר החיים של האור התמוטט.
יש שני ליטר לבן. ועוד חצי שחור.
סתם שיר של חול.