[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רון תמם
/
יומנים ישנים

קורא ביומנים הישנים
יודע שאלו ימים שלא יחזרו
מקומות שלא הייתי כבר לא היה
מקומות שהייתי כבר נשכחו
עכשיו פוסע ברחובות תל אביב
הכול חשוך
רחובות צרים
תל אביב גדולה עלי
וכול הקסם נמוג בים
אני יכול לשכוח
מה רציתי לומר
והלם הכאב משאיר בי צלקות
קורא ביומנים הישנים
אנשים חדשים החליפו את הדמויות
חלומות אבודים התכסו אבק
זה כל הסיפור
ושק מלא סודות
כל אחד נושא עימו שק קטן
יש כאלה ששוכחים אותו בתחנת הרכבת בלונדון
יש כאלה שלא הגיעו לשם עוד
הכול נראה זר למדי
הפנים, הקול
אבל יכול לזכור שפעם הייתי פה
מדליק סיגריה בערב קר, יושב מול מסך דלוק
הכל עובר דרך המסך, חיים שלמים אנשים יכולים
להמציא, לו רק היה להם מסך
ומעבר אלינו, יש שממה
ביומנים הישנים קראתי על טיסות ליליות
על רכבות שחצו מדינות
אבל לא הרגשתי שום צורך לחזור לשם
הצורך הזה התפוגג בלילה אחד
פוסע ברחוב אלנבי
אנשים שם תמיד היו לי זרים
גם כאלה שיצא לי לדבר איתם מילה
אבל בעצם מה נשאר לי?
לחזור הביתה, דרך רחוב הזונות
להביט עליהן בצער
להסתגר בחדרי
ולקרוא ביומנים הישנים
על חלומות שפעם חלמתי
על שירים ששמעתי
שום דבר לא הבנתי
זה היה
עכשיו היא אומרת, צריך לתת לזה לחלוף
ואני עוד תקוע עם תמונה אחת בראשי
שלא ממהרת לחלוף
על אושר קמל
פני ילדה שרציתי ללטף
אבל היא התבגרה
וכולנו נשארנו באותם ימים
אבל שחוזר לשם לא מוצא אף אחד
קורא ביומנים הישנים
מה רציתי למצוא שלא ידעתי?
אולי משהו עולה בלהבות
סימני אהבה
ובנתיים לוקח מונית לקצה השני של העיר
הבית, הבית נראה עכשיו מקום רחוק, טפל
כל כך הרבה אין שלא נותר דבר
מתחיל לרוץ
לא מביט לאחור
אין שם כלום
עכשיו מחייך
הגוף חולה, הראש צועק
תמשיך, תמשיך
החיפושים לעולם לא נגמרים
גם שמאחורינו שממה
ביומנים הישנים הכול נמחק
זה היה גשם, אלו היו דמעות של צער
ובנתיים שותק
מנסה להיזכר בשיר ההוא
זוכר אותנו הולכים ברחוב
ומזמזמים כמו להקת ציפורים
אבל ביומנים הישנים יש לי שמות
עכשיו רץ לבד
העיר התרוקנה
עוד רגע פיצוץ
יש כאלה שמחכים לזה בשביל לחוש כעס
אני נכנס לתחנת רכבת
מביט על רכבות יוצאות
עולה על אחת מהן
במקום אחר בוודאי אחוש רחוק
ובנתיים מי יגיד לי שהכול יהיה טוב?
שותק, מקשיב לרעש ההרים
התנועה בחוץ גורמת לי להיבהל
נכנס לתוך עצמי
ביומנים הישנים, קראתי שיש לי כמה חדרים
חלק הפכו למחסן של זיכרונות
חלק נהרסו, למרפסות
ובאחד מהן אני נמצא עכשיו
מביט החוצה
ילדים הולכים ברחובות
כותבים יומנים משלהם
והזמן ממשיך לרוץ
גם אני רץ עכשיו
יורד בעיר זרה, לוקח חדר מול הים
לא יכול שלא לצאת החוצה, לראות קצת אנשים
מקומות שהייתי שם, מזכירים לי את המקומות שאני נמצא בהם כעת
מקומות שלא הייתי, יום אחד עוד אנסה
ביומנים הישנים מוסיף הערה בצד הכתוב
"אף פעם אין סוף, למה שנכתב, אין סוף גם לפרקים הבודדים"







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה שאני הכי
אוהבת ביום
שישי:
שאחריו מגיע
שבת...

זהו, גמרתי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/12/04 23:50
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רון תמם

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה