על חומה סביב ביתך
תלית דגל לבן
ועכשיו שקט
יכול לראות מבעד לעינייך
את החשש לקבל את זה על עצמך
ההחלטה הקשה, היא תמיד ההחלטה שגורמת לנו להצטער עליה
בטרם נעשה הכול
ואת מקיפה את עצמך אור
מקווה לא לראות את החושך
שמסביב כולם רוקדים
את עומדת בפינה
בנתיים הפיצוץ נשמע מכול עבר
אני רוצה לגעת
את לא מסוגלת
את רוצה לברוח
אבל לא מעיזה ללכת
על החומה תלית דגל לבן
הוא דהה בנתיים
השמיים חשכו
אנשים חזרו הביתה
ואת נשארת בתוך עצמך
יש אנשים שבורחים מעצמם
הם מאמינים שבחוץ יש משהו טוב
תמיד הגבול נמצא קרוב מדי
אף אחד לא מבין
שחוצים אותו
אין דרך חזרה
ואת מעדיפה שלא לראות
כול תאוותך הוא לחיות בשקט
כול מגע שאת מרגישה
יש מישהו שמקלף ממך עוד רגש
יש מישהו שדואג להשאיר אותך חשופה
את הופכת להיות חיה
אבל שורטת רק את האדמה
אין אף אחד שמרגיש בבדידותך
את רוצה להיות חופשית
ובנתיים תולה דגל שחור על חומותייך
הגאווה לקחה ממך את הכול
יום אחד תמצאי את עצמך
מקבצת נדבות באמצעות חנופה זולה
תרימי שמלה, תושיטי יד
הפנים יחייכו חיוך ליצן שיכור
והשבר לא יאחה
גם שהאור יאיר טיפה מן לילה
על חומות ביתך
לא תמצאי אף אחד מציץ
זהו ביתך, זוהי נשמתך
את ההחלטה הזאת עשי בעצמך
ותראי לבדך את הגבול
מה שיש מעבר לא חשוב, מה שיש בפנים את מכירה