שיר על חבלים וקשרים
כתבתי פעם
נתתי אותו לך.
אני לא ממש זוכרת
את משמעות השיר
או אפילו לא את התחלתו ו/או סופו,
אבל אני זוכרת איך

אחר כך כתבת גם אתה
שיר על חבלים ועל קשרים
ניתקים, מתחברים.
וחשבתי לעצמי
איך שירים שזורים בשירים
איך חיים מתערבים בחיים
איך המרחק עושה את שלו
ואיך מכתבים מצחיקים אותי עכשיו, כמו בדיחה טובה.
גם אם מכתבים הם לפעמים גם נורא עצובים,
אתם יודעים..
מכתבים על געגועים
על אהבה ושקרים אחרים.
מכתבים עם שירים ועם ציורים
ועם מעטפה אפילו.

מכתביםהפכו בשבילי לבדיחה טובה
או לשקר מהלך..
זיכרונות הפכו לי לאבק.
אז מה נותר בעצם?
מעטפה ממולאת בדיחה טובה..
נשמע לא רע, הא?
נשמע לו רע.