נתן פלייר / כל מה שנותר |
ולא ציפית להרבות שיבה.
אולי תזכה לראות מהר נבו
כיצד אנו כובשים את הגבעה.
הרוח העזה של ההרים,
האש המכלה של המדבר,
גושי פלדה וערימות קליעים,
אתה איתם עכשיו - אותו דבר.
שקט, ואין מקום למבוכה,
נזכרנו בתמונות מן העבר.
עיניך עצומות לרווחה,
רואות הכל ולא רואות דבר.
יבואו לבשר למשפחה
עליך ועל כל מה שנותר:
שותקים יותר במשך השיחה,
חבל שדווקא ככה זה נגמר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|