משאנחנו קטנים, מגבילים אותנו
תמיד יש איזה רמזור אדום
שאומר להוריד מהלך, להאט, לעצור
"זה לא נהוג" ו "זה לא כדאי"
"זה לא שאסור.. אבל בחברה תרבותית
פשוט לא עושים את זה !"

בגן מסבירים לך
שלזרוק חול זה אסור.
בכיתה יש להימנע מלדבר
באמצע שיעור.
ןמה משותף בין תלמיד לבין זבוב?
טוחן אז המוח השחוק, הנבוב.
בהפסקות אתה נזכר ורץ -
הזבוב עף
התלמיד נמחץ.

בצבא אסור להפקיר את הנשק
ותלך לשמירה אפילו בלי חשק.
תשאיר את העיניים פקוחות
הרבה אחרי חצות.
שני גפרורים שרופים
מונעים מגע בין עפעפיך הדבוקים.

אחר כך לצאת לעבוד או ללמוד
אותו המתכון, חוזר שוב הקוד
עכשיו זה נהוג להקים משפחה
להוליד ילדים
לדאוג שהם לא ישארו רעבים -

הילדים כבר פרחו מקן
הגוף מתחיל להתבלות, להזדקן
המחויבויות נגמרות
החברה כבר לא לוחצת
הגיע העת לחיים לגשת,
רוצה להתחיל להנות
העצמות כבר כבדות -

נעצמות העיניים
בקבר כבר רגל אחת -
"זה כבר נהוג", כבר לא מגבילים
האדמה מבטיחה, חיים אחרים.