בזמן האחרון יוצא לי לחשוב הרבה על החיים ועל המוות,
לא בכוונה של "אני רוצה למות" אלא יותר במובן של להבין מה קורה
פה.

משום מה, אני מעוניינת לחלוק עימכם את מסקנותיי, לכן:

חיים רק פעם אחת - אל תתחרטו על מה שאתם עושים ותעשו שטויות
(אבל לא יותר מדי כדי שלא תסתבכו עם שומרי החוק שבארצנו, או עם
ההורים - מניסיון). תנצלו את העובדה שאתם חיים, יש לכם הזדמנות
לחיות. תנצלו את הרגע!
כולם יעזבו מתישהו, קשרים מתנתקים, אנשים שהם החברים הכי טובים
שלכם יום אחד לא תכירו אותם בכלל. אבל בכל זאת, חברים זה דבר
מאוד חשוב, אחד מהדברים הכי חשובים, תשמרו על החברים שלכם,
תנסו שלא לפגוע בהם יותר מדי כי אז הם לא יהיו.
טוב להכיר אנשים חדשים, אבל אסור לשכוח את הישנים.
תתאהבו. זה יכול להכניס אתכם לדיכאון זמני עמוק, אבל זה כי זה
אמור להיות ככה. אמור להישבר הלב לפעמים, ואמורים לבכות
לפעמים, אבל זה כי ככה זה. אל תהיו אובססיביים כי אז זה סתם
ירחיק את הצד השני, וכשהוא יתקרב, אתם תתרחקו. קחו סיכונים
בקשר לאהבה, תיזמו, כי אף אחר לא יעשה את זה בשבילכם וכמו
שאמרתי מקודם - יש לכם הזדמנות רק פעם אחת.
תהיו עצמכם, ולא אף אחד אחר. ואם יורדים עליכם בגלל מי שאתם,
אל תתייחסו כי כנראה שהאנשים שאומרים לכם את זה דפוקים בשכל.
אל תהיו צבועים - אם אתם חושבים משהו מסוים על מישהו, תגידו לו
את זה בפרצוף, אל תהיו מזויפים כי זה חרא של דבר לעשות למישהו
(לומר לו את האמת זה פחות מגעיל, לא..?)
תהיו נחמדים להורים שלכם, תכבדו אותם כי איתם אתם גרים והם
נותנים לכם כסף וכולי ורק אתם תרוויחו מזה

בקיצור תיהנו מהחיים וסליחה שזיינתי לכם את השכל.