הפכתי לאתון,
רודפת אחר החושי
מחפשת את הגופני
איני רוצה במבטך
לא מייחלת ליצור מגע רוחני
כמו לוקיוס האומלל
גם אני מוקסמת
מן הכישוף שבגוף הבשרני.
ללא השם או הידיעה המפוכחת
רק מגע העור של האחר
גופי המלוטף בוחל,
בין שפתיי יין חם
או שאולי זה סתם קצת דם,
ואני כמו אתון
קורסת תחת כובד הבושה.
נכתב בהשראת רומן של אפוליאוס "חמור הזהב". גיבור הרומן
לוקיוס מהופנט מתאוות הבשרים שיש לעולם החושים להציע. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.