היום לא אתנבא בסיגנון "היום הזה החילותי", לא אשמיע נבואת
זעם קולנית ורבת משמעות, אף לא חזון נחמה בסלי הביאותי. אלא
אומר, וישמע מי שישמע: "היום לעסתי קש ומחר תבן אלעס. היום
פיטרלה בשמיי שמש יום ראשון, מחר תהיה שמשו של יום שני
מסיירת". ו"אין חדש תחת השמש", אשר גנבתי ממי שאמרו בחסות עלטת
הזמן, זע באי נוחות זועקת בחיבור בין לשוני לגרוני. ואני, שחש
בזיעה זו, מניח לו לבוא במורד הלשון, להיתקל בלי משים בשיניים,
ובבקשו מהם כפרה בחצי פה, לצאת מבין השפתיים כאשר יצא הניעור
משנתו ממדורו אל בית הכיסא. שהרי אם אין תחת השמש כל חדש- מה
לי כי אוגיע מח יבש וריקן בהמצא אותו? מוטב יהיה זה "אין חדש
תחת השמש" הישן והטוב. |
