|
ועליך כשישקטו תחנוני ליבך
תיפול וינבול עוד קנה חיטה מהשדה הרחב
ועובד האדמה אינו ירגיש בחסרונך.
הנמלים , הטפילים , שחיו מפרי טובך
שהסבו לך צער ויגון ,
ישבו ויבכו על אובדנך.
הציפורים שחגו מעלייך
יבחינו בחסרונך ממרום מעל
וליבם יחסיר פעימה .
ומספר שיבולים שסבבו מקומך ,
הרכינו ראשם לאות אבל.
והרכנו ראשינו לאות אבל
ומטר דימעותינו אל מקום משכבך יפלו
ויבשנו מנוזלים.
וראשינו יפלו כמיצנח אבנים.
ותשקה אתה אותנו , דימעותינו חזרה
ואיתם טיפות טיפות מרוחך.
|
|
|
אילו רק הייתי
מכשייפה של
הגויים...
ים פם הופה
תריצי צייט!
הייתי אז עושה
פה כישופים שאין
כמוהם, טום בם
פרה בילי בייט.
הו, אילו אילו
אילו...
יואב קוטנר,
בשיר הלל
למכשפות ככלל,
ולענבל פרלמוטר
בפרט.
יהי זכרה ברוך,
כמו גם רצועות
נסתרות בדיסקים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.