היומן נייטור / מחכה למלאך המוות |
כשאמות, כולם יבכו,
יספדו.
אישה עם מטפחת על ראשה
תאמר עד כמה השפעתי על חייה,
עוד איזה אחד עם כיפה
יבכה עד כמה השפעתי עליו.
כל זאת בהנחה שיש שאוהבים אותי
אולי תבוא ותגאל אותי כבר
תגאל אותי מהייסורים
תגאל אותי מהחיים
אני מחכה לבואך מלאך המוות.
ועד אז, את הזמן אעביר,
אעביר בלבכות.
אם אמות, את תבכי?
תתעצבי?
על קברי, את תבכי? תספדי?
תתפללי שאשוב ואחבקך מתחת לירח?
אחרי, את תמשיכי? תאהבי אחר?
אם תבכי עליי, תמלאי אוקיינוס?
כל זאת בהנחה שאת קיימת.
תלייה, הרעלה, חתיכה
נראים לפעמים מוצא כל כך טוב.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|