[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ג. מאיה
/
אופק

את רואה דבר נורא יפה ונורא מושך הדבר הכי נפלא שאת יכולה
לדמיין, הוא נראה לך כל כך קרוב...את מחליטה להתקרב אך מפחדת,
בודקת את השטח ולוקחת צעד לעבר הדבר הכל כך יפה הזה ופתאום את
רואה שהוא רק מתרחק ככל שאת מתקרבת, את מנסה שוב להתקרב אך לא
מצליחה, ככל שאת הולכת לכיוון הדבר את מתחילה להתמכר לזה, עובר
זמן ואת ממשיכה וממשיכה ואת נתקלת במכשולים ונופלת ונשברת, אך
ממשיכה וממשיכה אבל הדבר מתרחק, פתאום את מרגישה שאת לא שולטת
בעצמך ואת נופלת ונשברת ואת מרגישה את כל גופך שפוך על הריצפה
והלב שלך מתפורר לרסיסים כל כך קטנים שאת לא יכולה למצוא ואת
יושבת שם באמצע שומקום שבורה ובוכה ומתבוננת לעבר הדבר הכל כך
מושלם שאף פעם לא יהיה שלך....
ה-א-ו-פ-ק-!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
רגע, אז אם אני
אידיוט, והיא
גאונה, אז
התסוגה לממוצע
אמורה לעשות ככה
שהילד שלנו יהיה
סתם לא ייחודי,
נכון?

לבטיו פר ופרה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/5/02 8:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג. מאיה

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה