כשטעמת את טעם דמי,יפתי
הרגשת לענה מוכת מרורים
ותמיהה מוזרה עטפתך ,נשמתי
כי טעמו של ברי אינו כתוכי
ושמץ חיוך מעבר מנוסה
הביעו עיניי לעבר פנייך
ובטרם תעלה מבוכה,אכסה
את פניי מכאב שעלה בעינייך
ועת ארוכה עד כי ערב
עלו באפך ניחוחות תהייה
וריח שולל סמיך,ועצב
ותקוות מונחות בתהום נשיה
יש פתח פשוט לביאור,יפתי
לקטתי אותך מארץ אמת
ארצי צבועה כאנשיה,נשמתי
וצבעים בארצך הם אור למת
ועל כן כשתאבי לטעום דמי
צבעי דמותך בצבעי ארצי
וערב כעדן מנפשי תטעמי
וממעש נבלה ובוז תתרצי
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.