ומאז היא איננה, אומנם עברו רק כמה ימים אך אני יודע שאין היא
תחזור, היא באה, נגעה והלכה ועדיין אין לי מושג מי היא היתה,
רק צל, וספק של שניים שונים.

בשדה פרחים רחב ידיים, בתחילתו של יום בהיר, שמש של בוקר ורוח
קלילה היא לפתע הגיעה. ילדה קטנה, עם שמלה לבנה הופיעה ונעמדה.
היא הייתה מוכרת, משהוא מבפנים צעק אך לא מצא ביטוי והמשיך
לנסות לחפש זיכרון של פנים אלו. היה לה שיער חלק, חום בהיר
שהאריך עד לכתפיים ועיניי שקד שהביטו במבט קפוא וחיוך, כך
לפחות הוא נראה.
היא עמדה שם, במרחק של כשישה מטרים ממני והרוח שיחקה בשערה,
ידה הושטה וזימנה אותי לגשת וכך גם עשיתי. בכל צעד שלי הילדה
גדלה והשתנתה ובמהלך חמישה צעדים, צפיתי בילדה שגדלה תוך שניות
לנערה כבת 19 בערך, כבר לא נשאר הרבה בשביל לגעת, רק כמה
צעדים, ופניה מוכרות, עדינות ויפות ושערה ממשיך ונשא ברוח
הקלילה. כל כך קרוב וכל כך רחוק.

אף פעם לא הצלחתי לגעת, הנערה שניצבה מולי דעכה ונעלמה עם שני
הצעדים האחרונים, משאירה אותי לבד בתוך השקט שנותר, עם שדה
פרחים ורוח קלילה. כך היא הגיעה במשך כמה ימים וכך דעכה כל פעם
מחדש, אך לא אתמול. אתמול היא ביקרה, אכן, אך התמונה הייתה
שונה.
שוב אותו הספק שוב אותן פנים מוכרות שלא מוצאות ביטוי לדמות
ומילים. היא שוב עמדה שם, במרחק של כשישה מטרים ממני והרוח
משחקת בשערה, בשדה פרחים סגולים רחב ידיים, באמצעו של יום
בהיר, שמש של זמן צוהריים ורוח קלילה אך הפעם, עלי היא לא
הסתכלה. היא עמדה ובהתה כלפי מעלה וידיה פשוטות לצידה וכפיה
מופנות מעלה, כמו מחכות למשהו שייגע.  
התחלתי לגשת ונדמה שאבדה תחושת הזמן, פני הרקיע החליפו צבעים
והרוח נשבה ביתר חוזקה. כן היא גדלה, היא גדלה בכל צעד שלי
לאותה נערה, אותם הפנים ואותה השמלה ועננים של סערה מעלינו
מפירים את השלווה.

בתוך כל ההוויה נדמה היה כי לא נראתה כלל, בין שאר ההמולה, הלך
וגדל צילה של ילדה שעם כל צעד לבש וקיבל צורת נערה שעמדה
והביטה מאחור, פניה לא נראו אך דמותה נראתה בברור אי שם במעמקי
הראש, תווי פנים, שיער אסוף וחיוך. צילה לא היה שחור ואף לא
כהה, למעשה הוא היה אך לא היה נראה.

עננים של סערה מפירים את השלווה וטיפות של גשם מתחילות לרדת,
מטיפות קטנות לטיפות גדולות, של עצב. היא עומדת דומם ומתחילה
שוב לדעוך וגשם שוטף את פניה הרכות, רק עוד שני צעדים  ותהיה
היד מושטת.
ומאז היא איננה, אומנם עברו רק כמה ימים אך אני יודע שאין היא
תחזור, היא באה, נגעה והלכה ועדיין אין לי מושג מי היא היתה,
רק צל וספק של שניים שונים.