מי רץ שם בביתי האדום?
מי עובר בין החדר השמאלי לימני?
האם אלו הבנאים מהדרום?
או אולי זהו רק מצפוני...
שאלתי לתוכו, צעקתי,
לי אף אחד לא ענה.
לא היו אלו המצפון או הבנאים,
לא הייתה זו יונה.
נכנסתי הבייתה, אל ביתי האדום.
ואז ראיתי אותך.
ואת רצה, לא נחה לרגע, לא נותנת לחלום.
כאילו הבית האדום שלי - כבר שלך.
אמרתי לך: "לכי!", עצרתי: "חכי!",
הנחתי שאת לא שונה.
אך כנראה שאחרתי את המועד,
כי שמת כבר את אבן הפינה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.