את תמונה עכשיו - זכרון
את טמונה באדמה -דכאאון
את חיים שלמים - לא מושלם
את השמש הרוח הים
את נשימה אחרונה - ומחנק
את חלום מנופץ - במרחק
את הכוח ללכת -לנשום
את עולם שנגע בתהום
ואת אמא שלי - את נשארת
מרחפת על ראשי מלטפת -כמעט
ורוקדת איתי בחלומות
את הכוח שיש בי לבכות
אני כאן עכשיו די לבד
כותב ובוכה עם סגריה ביד
זה בסדר אומרת לי התמונה
אנחנו נפגש כלום לא ישתנה
רק שבחתונה שלי אני אצעד לבד
רק שלילדים שיהיו אני אתן יד
רק שלא אוכר יותר לבכות על גופך
רק שיש לי אמא אדמה כתחליף לליבך
ואת אמא שלי את .................


                                       לזכרה של יפה אזולאי
(ז"ל)
                                                           
        אמא.