בס חצוף במיוחד הפיל אותי חזרה למודעות. אחריו הגיעו הרבה
מחבריו הקרובים. חמוד, חשבתי לעצמי, לא דרך רעה לסיים את היום.
סולו בס זה לא דרך רעה לסיים שום דבר. במיוחד מערכות יחסים,
היה נחמד אם אפשר היה לסיים מערכות יחסים בסולו בס. בהיתי
בחפיסת הסיגריות למספר שניות, בוחן את החור הקטן בחלקה העליון
בתקווה לראות סיגריה מבצבצת החוצה. no such luck, הרמתי אותה.
קלה, מאוד קלה. ניערתי אותה, שום דבר. מלמלתי תפילה קצרה
והסתכלתי במעמקי החפיסה בתקווה לסיגריה שנמעכה באלכסון. no
such luck.
באנחה כבדה השלכתי את החפיסה הריקה לזבל. שמתי את הסולו בס
שוב. סולו בס זה גם לא דרך רעה לסיים חפיסת סיגריות. זה גם לא
דרך רעה להתחיל אחת, חשבתי לעצמי כשפתחתי חפיסה חדשה. הוצאתי
סיגריה אחת ושמתי אותה בפה. לא הדלקתי אותה עדין. אני
רומנטיקן, אני אוהב קצת foreplay עם הסיגריה שלי, להתמזמז איתה
קצת ביד לפני שמדליקים אותה. אולי אפילו לעבור לבסיס שמות
פרטים ולקנות לה גלידה בפארק. החלק הקטן במוח שלי שעד עתה צרח:
"04:30!" חזור ושוב לפתע נקלט בטווח המודעות שלי. נחתה עלי
ההבנה עמוקה שהשעה היא 04:30 ומספר שניות אחריה, כמו קרון משא
המתרסק אחרי הקטר, הגיעה ההבנה שבעוד 3 שעות אני אאלץ להתמודד
עם האירוע הבודד הכי משמעותי בחיי.
כדאי שאני אצרוב את הסולו בס לדיסק. כן, בהחלט צריך לצרוב אותו
לדיסק. |