"i gusse the winter makes u laughe a littel slower makes u
talk a littel lower about the things that u could not show
her"
אני יושבת במרכזה של רחבת ריקודים שוממה,
רק אני לבד יושבת נשענת על הקיר עם המחברת המתפרקת שלי שומעת
את השיר שליווה את שנינו שלוש שנים.
היית לי ידיד טוב, כמעט היית לי אהוב, השיר הזה שכתבת לי את
מילותיו על הקיר בחדר שלי כשעוד היית מאוהב בי, כשעוד היית
תמים, ילד, כשאהבת אותי בשל מה שאני, היחיד.עברתי לשבת במרכז
הרחבה כשכל האורות מופנים עלי.
פתאום הרחבה התמלאה לה,
ואני עוד יושבת פה במרכזה והם רוקדים מסביבי, ואני שרויה בשקט
שלי ושלך והשיר עוד מתנגן לי בראש מעצמו אפילו שהוא כבר מזמן
נגמר, כמונו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.