לורה לב / תעתועים... |
וידעתי בחושי השישי
שרק אחד קופץ שתיי מדרגות
ולו רק כדי להיות עם אהובתו
יחידת נפשו..
קול פסיעותיך העירוני משנתי העמוקה
ואולי הבל נשימתך
שחשתי מאחורי הדלת הכבדה..
ואז כאילו הלב הפסיק לפעום
הלב נדם ושתק..
כי פסיעות רגליו של ההלך
עברו חלפו על פני דלת העץ החומה
וידעתי בליבי
אשלייה מתוקה..
זה רק השכן מהדירה הסמוכה
שרץ לבשר לאשתו את זו הבשורה
שזכה בקבלת המשרה החדשה..
גל
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|