בטח לא עברו הרבה ימים
הסירות עוד ממשיכות לשוט באופק
חיילים מנווטים בשמש נגב מלהטת
מפיקה בתיאטרון מקשיבה בקשר
קבוצה של תלמידים הולכת לבית ספר.
איש אחד תמיד מרגיש נדפק,
אולי כי הוא שחור
אישה אחת ממשיכה לברוח
כי לא היה לה ממי ללמוד
והשחקנים משחקים
והנגנים מנגנים
והקצינות ממשיכות לתת פקודות
בפארק שעשועים
עם מפל בקצה תל אביב
הילדים ממשיכים לשחק כדורגל
ואולי במקרה אחד נזכר,
שבטח לא עברו הרבה ימים
מאז שראה איש כותב על אבן...
"פה נקבר..." |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.