אבל איך חוזרים מפולין,
כשכולך עדיין שם
רק הגוף הפיזי, המוחשי, נמצא בארץ ישראל הנפלאה
אבל המחשבות והרגשות כולם בפולין
בתוך החוויה הבלתי נשכחת והאינסופית
ואני לא רואה את עצמי חוזרת לשגרה,
וכל שיחה עם בן אדם וכל חיוך וכל צעד -
נראים לי שונים עכשיו, אחרים.
יותר משפולין השאירה בתוכי רשמים, חוויות, מחשבות
חרוטים עמוק בלב -
אני השארתי מעצמי בפולין
וגם כשהמחשבות והרגשות יחזרו אל הגוף
שנמצא כבר כאן,
עדיין חלק ממני ישאר בפולין, לנצח
וכל מי שילך לבקר בפולין ירגיש אותי שם
ברוח הקרה, ברגבי האדמה, בעבר ובהווה ובעתיד
כי אני שם עכשיו ואני אהיה שם בעתיד
והייתי שם בעבר -
עם מיליוני אחיי ואהוביי,
שרק נשימותיי היומיומיות לכאורה,
הלמות לבי, הדם שזורם בגופי,
מחיים אותם מחדש, ממשיכים אותם.
פולין היתה הכל, כבר אמרתי
והכאב והאושר האינסופיים שחוויתי שם
פשוט לא עוזבים את הלב,
מכריחים אותו להשאר שם,
לא עוזבים . . .
נכתב בשיעור מתמטיקה, יומיים אחרי החזרה מפולין...
2.5.2002 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.