חלמתי שאני יורה בהם, בכל האנשים שעשו לי רע בחיים ואני מרכזת
אותם במקום שהכי הרבה סבלתי בו - התיכון שלי. דימיתי איך אני
הולכת לחדר מורים ומצילה את המורה היחידה שהיתה נחמדה אלי,
הולכת לחדר המנהל שם אני מסננת לעברו קללה לפני שהאוטומטי נכנס
לשימוש.
ירדתי וסילקתי את הצופים הסקרנים, כבר ידעתי איפה יש טרפנטין
(חומר ניקוי דליק מאוד) והתחלתי לשפוך אותו לאט לאט, כיתה אחר
כיתה ובמסדרונות הארוכים ובסוף מגיעה לכניסה מוציאה את הזיפו
שלי מהכיס, מסתכלת עליה שניה וזורקת אותה.
הכל מתחיל לדלוק אני זזה אחורה כדי לא להכוות, והאש כל-כך יפה,
אני שומעת צרחות אבל זה לא מפריע לי להירגע, ידעתי שמעכשיו
מצאתי את השקט הנפשי שלי וכל השדים שלי נעלמו.
פקחתי עיניים כדי לגלות שהפלאפון מצלצל, עניתי - הקול מהצד
השני לא היה זר, זו היתה ילדה מהכיתה שלי מודיעה לי שהקדימו את
הבגרות ביומיים ושמחר נלמד בשבילה חומר חדש.
כוסאמק!