סרפדת האורנים היא מין זן קטן של מרבה רגליים.
זוהי החיה המטומטמת ביותר בעולם שאנו מכירים.
סרפדת האורנים תמיד תלך אחרי מי שהולך לפניה, מה שיגרום בסופו
של דבר לסגירת מעגל והליכה אינסופית עד מוות.

אומרים כי לדגים יש טווח זיכרון של בערך שלוש שניות.
אם הדג שמח, הרי שהיה שמח כל חייו.
אם הדג סובל- הרי שסבל כל חייו.

וניל הוא תמצית הרוע של העולם. הלהבה הקטנה שגורמת לקדירת הרשע
לבעבע באיטיות, אך בנצחיות.
הוניל תמיד ישאף לבינוניות ואטימות. וברגע שנכנסת לעולם הוניל-
אין דרך חזרה.
אנשי הוניל אינם יודעים כי הם אנשי וניל. לעולם יחיו להם בבועה
הקטנה והחמימה שלהם, ללא ידיעה כי כל נשימה שהם נושמים מקדמת
את העולם עוד צעד אחד כלפי ניוונו המוחלט.
הם בובות על חוט, נשלטים בעיוורון. על ידי מי?
על ידי אנשי השוקולד הלבן.
שוקולד לבן: יומרה מזוויעה להפוך שוקולד לוניל במראה ובטעם.

אנשי השוקולד הלבן שולטים באנשי הוניל, האנשים הקטנים, והם
הסיבה לכל מה שרע בעולם. הם מודעים לרשעותם וזה מה שמבדיל אותם
מאנשי הוניל.
הם ימותו כולם.
קודם ימותו המריונטות, אנשי הוניל. הם ימותו ללא ידיעה שמה
שעשו כל חייהם הוא שגוי, רקוב, חסר תכלית...
אנשי השוקולד הלבן לא ילחמו. אנשי הוניל ילחמו בעיוורות למענם.
וכשימותו כולם- ירימו (לראשונה) אנשי השוקולד הלבן את רגליהם
וישימו צעדיהם למקום אחר- חסר תודעה חברתית, חסר תקווה, חסר
אהבה, חסר... עתיד...

במלוא תעוזתה, תפרוץ מלחמת הר מגידו- מלחמת אנשי החושך מול
אנשי האור. אנשי הוניל נגד אנשי השוקולד (החום, האמיתי).
אנשי השוקולד: מושיעי האנושות, אנשי האור, לוחמי ההתנגדות.
מורכבים מילדים אבודים שנדחו על ידי החברה (המורכבת ברובה
מוניל, ונשלטת ע"י שוקולד לבן) ופרשו לחיי שוטטות ברחובות כדי
למצוא אחד את השני ועל מנת לחבור לתנועה סולידרית ללא מנהיגים
שמטרתה היחידה- הוקעת הוניל והשוקולד הלבן מקירבנו וע"י כך
לשחרר את העולם. אנשי השוקולד לעולם יהיו תחת דיכוי מתמיד של
החברה שבאותה הזדמנות תנסה להפכם לאנשי וניל מן השורה:
עיוורים, חרשים, בעלי כוח דיבור (אך חסר משמעות) ונטייה להתעסק
אך ורק בסבלם הפרטי (והמדומה) שלהם.
מאפיין הרסני של אנשי השוקולד הוא הייאוש התמידי בו הם שקועים,
עקב חוסר הקיבעון בחיים שלהם, הנדידה, השוטטות והחיפוש הבלתי
נגמר אחרי דומים להם.
לעולם יכונו בפי אחרים: "מוזרים", "יצורים", ובמונחים
המקצועיים (העיוורים יותר מכולם) "אבדוניים".

מאבק זה הוא אינסופי כמו הזמן עצמו. התשובות נמצאות בגוף
הבעיה, וחוזר חלילה.
לעולם תמשך המלחמה.

"Innocence is over, over
Ignorance is spoken, spoken
Confidence is broken, broken
Sustenance is stolen, stolen.

Arrogance is potent.
What I see is unreal,
I've written my own part.
Eat of the apple, so young...
I'm crawling back to start."
(Alice in Chains- Rotten Apple)