|
היה לנו אושר
של ישיש על ספסל
ויונה. אכלת ממני (וככה התקרבנו):
בהתחלה מהרצפה, בסוף מהיד,
ולי לא איכפת
מהשריטות. עכשיו
נשארתי לבד
עם הפירורים ואת
עפה מתחת לשמיים ואני
מקווה שתתעייפי או שתתגעגעי, בכל מקרה
אני
עוד יושב. |
|
|
יותר משהוא נראה
כמו אופנוען
קשוח, הוא נראה
כמו אופנוען
קשוח שיודע מה
הוא רוצה
מהחיים, אך נאלץ
מדי פעם לעצור
בצד ולהשתין,
תוך שהוא לא
מסיט את מבטו מן
מהמטרה העומדת
לנגד עיניו, אף
על פי שהדרך
ארוכה וקשה ורבת
מכשולים היא,
זאת משום שפועלו
של בועז רימר רץ
לפני האופנוע
ומשייף את הדרך
בעזרת נייר
זכוכית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.