היה לנו אושר
של ישיש על ספסל
ויונה. אכלת ממני (וככה התקרבנו):
בהתחלה מהרצפה, בסוף מהיד,
ולי לא איכפת
מהשריטות. עכשיו
נשארתי לבד
עם הפירורים ואת
עפה מתחת לשמיים ואני
מקווה שתתעייפי או שתתגעגעי, בכל מקרה
אני
עוד יושב.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
סלוגנך? למה
סלוגנך?
למה לא
סלוגנינו?
סלוגינם?
למה הצבעת
השייכות הזאת?
אני לא מוכן
להתחייבות
כזאת.
מצטער.
זה פשוט לא הזמן
הנכון בחיים
שלי.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.