"כל מי שלא הכין שיעורים שיצביע".
אני הצבעתי , כרגיל. אין לי כוח לעשות דברים כמו להכין שיעורים
ואני רוצה לציין שאני מופתעת שהמורה לספרות החליטה לבדוק מי
הכין ומי לא.
רינת , החברה הכי טובה שלי מאז כיתה ה' ישבה לידי. היד שלה לא
הייתה מורמת , היא לא הייתה צריכה להרים אותה . רינת הייתה
מהתלמידות הטובות האלה שלא חשוב כמה הן עסוקות , השיעורים שלהן
יהיו מוכנים והציונים שלהם תמיד יהיו גבוהים. ורינת היא נערה
עסוקה בהחלט. חברים ,עבודה...לא חסרים לה עיסוקים.
"את לא תאמיני מה חלמתי אתמול" רינה לחשה לי. אמרתי לה שתכתוב
לי את כל פרטי החלום כי אם נדבר המורה תשלח אותנו להירשם ואין
לי זין לזה. לרינה יש חלומות מוזרים ביותר. לא החלום מוזר אבל
מה שמוזר הוא שהם מתגשמים. זה לא שאם רינת תחלום על זה שהיא
עפה היא פשוט תקום בבוקר ותעוף , אבל הם מתגשמים בפרטים הקטנים
שלהם. למשל פעם רינת חלמה שיניב מ-יב' 2 הלך מולה ברחוב והוא
לבש ג'ינס וחולצה כתומה. ואז , יום אחרי שרינת ספרה לי על
החלום , ראינו את יניב בבית ספר , עם ג'ינס וחולצה כתומה. אני
גם זוכרת שישבנו בשיעור ורינת ספרה לי שהיא חלמה שיש לי חבר
שקוראים לו רון. היא לא ראתה את הפנים שלו והיא לא ידעה עליו
שום דבר , אבל בחלום שלה היה לי חבר שקראו לו רון. ולי לא היה
חבר ואני לא מכירה שום רון. יומיים אחר כך פגשתי אותו. את רון.
ישבתי בתחנת אוטובוס ופתאום הוא צץ שם , הוא גם חיכה בדיוק
לאוטובוס שאני חיכיתי לו.

אתמול אני ורון חגגנו שלושה חודשים של זוגיות נהדרת.

סוף סוף , רינת סיימה לכתוב .קראתי את החלום שוב ושוב , לפחות
שלוש פעמים והייתי בהלם שמישהו יכול לחלום כאלה דברים
בכלל.לפני שהוצאתי מילה מהפה רינת אמרה לי : " יום אחד , גם
החלום הזה יתגשם". לא ידעתי אפילו מה להגיד , התחלתי לצעוק
עליה שהיא חולת נפש ושאני לא מרשה לה אפילו לדבר ככה בכלל,
והיא נעלבה ממני ולא דיברה איתי עד ההפסקה.
אני יודעת שהחלומות של רינת מתגשמים. אבל אסור שדבר כזה יקרה.
פשוט אסור.
"נו אז מה את עושה היום?" שאלתי את רינת. היא ענתה שהיא צריכה
לעבוד , לשמור על אחיה ואז היא הולכת לידיד שלה. אני תהיתי מתי
היא תספיק להכין שיעורים.כי זה ברור שהיא תספיק.
אני ורינת חברות הכי טובות. אבל אין לה זמן בשבילי. ואני לא
נעלבת , כי אין לי למה. רינת היא נערה עסוקה כזאת ויש לה חברים
אחרים חוץ ממני. אולי נעשה מחר משהו ביחד. "אני פנויה מחר אם
בא לך" פתאום היא אמרה, ואני הסכמתי.לפעמים אני ורינת חושבות
על אותו דבר.

ישבתי בתחנה וחיכיתי לרינת. אותה תחנה בה הכרתי את רון. אחרי
חמש דקות היא הגיעה , ואנחנו נסענו לנו. לא היינו בטוחות לאן
אבל זה מה שכיף בשילוב של רינת ואוטובוס . אפשר להגיע כמעט לכל
מקום.

כל כך נהנתי עם רינת , אני אוהבת להסתובב איתה ולדבר איתה
ובכלל , אני פשוט אוהבת אותה.
אני מקווה שהיא שתשכח מהחלום הנורא והאיום זה שהיא חלמה. אסור
שהוא יתגשם.

אתמול אני ורון חגגנו חמישה חודשים של זוגיות נהדרת.
אז הלכתי אליו , כי לא ידענו מה לעשות לכבוד יום משמח זה. פשוט
, באתי אליו ולקחנו סרטים מהספרית וידאו. לא שראינו את הסרטים
או משהו , אבל העיקר הכוונה.
ואז , כשהיינו באמצע... 'סרט נורא מעניין' , הפלאפון שלי צלצל.
לא כל כך רציתי לענות כי ...הסרט היה מעניין נורא אבל רון אמר
שתמיד אפשר להמשיך אחר כך. אז עניתי. זאת הייתה אמא של רינת.
היא שאלה אם אני יודעת איפה היא . עניתי שלא , כי אני לא יודעת
והשיחה נגמרה. התחלתי לפחד . רינת תמיד אומרת לאמא שלה איפה
היא , או שהיא מתקשרת להודיע שהיא מאחרת . אבל אמא של רינת
תמיד ידעה איפה היא. והיום לא. רון הרגיע אותי ואמר שהכל יהיה
בסדר ואחרי שבאמת נרגעתי המשכנו בשלנו.
אני מקווה שרינת שכחה את החלום.


כשהגעתי הביתה אמא שלי ספרה לי שרינת נעדרת. עוד כמה שעות
ויתחילו בחיפושים אחריה . אני כל כך דאגתי לה.רציתי להתקשר
לפלאפון אבל ידעתי שהיא לא תענה.ניסיתי בכל מקרה . והיא לא
ענתה.
החלטתי לרדת למטה לטייל עם עצמי בשביל להירגע. בדרך הבטתי
בתיבת דואר , כמו שאני תמיד עושה .היה שם מכתב אחד בודד , עם
השם שלי עליו.
זיהיתי את הכתב על המעטפה , זה היה הכתב של רינת , ולא היה על
המעטפה בול אז הנחתי שהיא עברה ליד הבית שלי והשאירה את
המכתב.
קראתי את המכתב שוב ושוב , לפחות שלוש פעמים ולא האמנתי שמישהו
מסוגל לעשות כזה דבר.
הרי היו לה חיים טובים , של התלמידות האלה שלא חשוב כמה הן
עסוקות , יהיה להן זמן להכין שיעורים. רינת לא איתנו יותר ,וגם
לא תהיה. ואני הבנתי .
החלום של רינת התגשם.