נקודה נוספת על הלוח,
נקודה אדומה,
על השפתיים טעם מלוח,
טעם של החמצה.
הנקודה הזו היא את,
החמצה כואבת,
לא נתת הזדמנות אחת,
אני אוהב ואת מחבבת.
אם יכולתי לתרגם דמעות למילים,
יכל להיות שיר אדיר,
אך הדמעות שותקות על הפנים,
הפנים פונות לקיר.
אהבתי אותך, אהבתי מאוד,
יותר מאשר את עצמי,
ויתרתי על הרבה כבוד,
אפילו על המושג "אני".
יעברו עוד שנים, שנים רבות,
נקודות אדומות ימלאו את הלוח,
את נקודה אחת מתוך רבבות,
רק עוד חץ שביתר את לבי הפתוח.... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.