הלכתי ברחוב . חזרתי מחברה טובה שלי . ואז ראיתי מישהו מעבר
לכביש. הוא הלך לאותו כיוון שאני הלכתי , ולי לא היה מה לעשות
, חקרתי בו כל דבר שרק יכלתי לראות. הרי הייתי בלי משקפיים .
היה לו תיק על הגב אבל זה לא ממש עניין אותי אז המשכתי . גם
הבגדים או השיער שלו לא ענינו אותי. ואז ראיתי שביד ימין הוא
סוחב גיטרה. בתוך קייס כמובן. ואז...התחלתי לחקור. כל כך רציתי
לדעת לאן הוא הולך או מאיפה הוא חוזר , בטח הוא היה בחזרה
עכשיו. איזה כיף לו הוא מנגן בלהקה. זה אחד החלומות הגדולים
שלי . כל היסודי רציתי ללמוד לנגן על תופים .אבל כמובן , הם לא
הרשו לי , ההורים שלי. זה מרעיש אין מקום וזה יקר. ואני ממשיכה
לחקור. אני אוהבת לחקור אנשים ברחוב. אנשים ברחוב הם דמויות
שפשוט קוראות לי לדמיין את החיים שלהם. אז המשכתי לדמיין את
החיים שלו. ככה דמיינתי כמה דקות , עד שהוא פנה שמאלה במקום
ללכת באותו כיוון שאני הולכת אליו. יכלתי להמשיך ללכת אחריו
,אבל לא התחשק לי. בא לי סיגריה. אז הוצאתי אחת. הדלקתי אותה
והתחלתי לחקור . אני אוהבת לחקור סיגריות . עוד כמה שאחטות יש
לי עד הפילטר , חישובים של כמה עישנתי היום , אם יש לי מספיק
כסף לקנות קופסא בקרוב ועל זה שאני לא מבינה למה אנשים מפסיקים
לעשן. זה כיף. ואז הגעתי הביתה. הפלאפון שלי צלצל והתחלתי
לעשות שיחות נפש עם ידיד שלי. אנחנו עושים דברים כאלה כל הזמן.
הוא שאל אותי מה עם חבר שלי. ואני סיפרתי לו. ואז התחלתי
לחקור. אני אוהבת לחקור את הרגשות שלי. אני חוקרת כל מעשה
שעשיתי ומנסה להגיע למסקנה מה עמד מאחורי כל דבר ודבר בתת מודע
שלי. ואז הוא מתרגז עליי. "דיי לחקור את עצמך כל הזמן , תזרמי
עם החיים שלך במקום לתכנן כל דבר". ואני לא הבנתי על מה הוא
מדבר.אני לא מתכננת שום דבר.אני סתם אוהבת לחקור. |